|
הַהוֹלְכִים בְּלִי רַגְלַיִם וְחוֹשְׁבִים בְּלִי מוֹחוֹת,
הֶעָפִים בְּלִי כְּנָפַיִם – יִסְבְּלוּ פָּחוֹת;
וַאֲנַחְנוּ, שֶׁעָדַיִן בְּלִי הַתֹּאַר "זַ"ל",
נִצְטָרֵךְ, כַּנִּרְאֶה, יוֹתֵר מַזָּל:
כִּי נִשְׁאַרְנוּ בְּאֶרֶץ מְלֵאַת חָמָס
הָאוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָּ וְדוֹרֶשֶׁת מָס.
כִּי נוֹתַרְנוּ בְּעִיר שֶׁנִּמְכְּרָה בַּשּׁוּק,
רָק לְמִי – לֹא יָדוּעַ בְּדִיּוּק.
אִם תַּשְׁקִיף עָלֵינוּ מִמְרוֹמֵי-חָלָל,
נִשְׁמוֹתֵינוּ – תִּרְאֶה – מִתְעוֹפְפוֹת אֶל-עָל.
הֵן עוֹזְבוֹת אֶת גּוּפֵינוּ כְּסִירוֹת-מְשׁוֹטִים;
אַךְ אֲנַחְנוּ – חַיִּים, וְלֹא מֵתִים.
הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּנוּ מַתְחִילוֹת מַסָּע
וַאֲנַחְנוּ בָּעִיר, כְּמוֹ בְּתוֹךְ קֻפְסָה.
הַסִּכּוּי שֶׁיַּצִּיל אוֹתָנוּ כֹּחַ עֶלְיוֹן
הוּא, בְּקֹשִׁי, אֶחָד מִתּוֹךְ מִלְיוֹן.
זֶה בַּקְבּוּק לַשָּׁמַיִם; לַתְּהוֹם מִבְרָק.
אִם אוֹתָנוּ שָׁמַעְתָּ, הוּא אֵינוֹ לִסְרָק.
בֹּא שַׁחְרֵר אוֹתָנוּ, אוֹ הַשְׁלֵךְ אֶל הַפָּח,
אֲבָל אַל תַּשְׁאִיר אוֹתָנוּ כָּךְ.
מִי אֲנַחְנוּ? הַבֵּט, וְיִתְבָּרֵר לְךָ:
תּוֹלָעִים לְדַיִג, אוֹ דָגִים בִּבְרֵכָה,
וְאוּלַי – אֲנָשִׁים תּוֹעִים בְּעִיר לְכוּדָה,
אֲשֶׁר רָק תִּקְוָתָם עוֹד – לֹא אָבְדָה.
|
|
|
אז אגמור בשיר מזמור / חנוכהשפיל 2010-2011
