|
הִסְתַּכְּלִי בַּחַלּוֹן מִמְרוֹמֵי הַמִּגְדָּל הַגָּבֹהַּ
וְסַכְּמִי אֶלֶף שְנוֹת מְנוּחָה שֶׁהַיּוֹם נִגְמְרָה:
אֶלֶף שְׁנוֹת מְנוּחָה. לְהַבִּיט בָּעוֹלָם בְּלִי לִנְגֹּעַ.
וְעַכְשָׁיו לַעֲבֹד, כִּי צָרִיךְ לַעֲבֹד, אֵין בְּרֵירָה.
מִתְעוֹרֶרֶת אֶל דּוֹר שֶׁיּוֹתֵר לֹא יָכֹל לְהַפְתִּיעַ,
שֶׁמַּגְשִׁים כָּל חֲלוֹם-בַּלָּהוֹת שֶׁתִּבְדִי בְּטָעוּת.
נְבוּאוֹת עֲתִיקוֹת כְּבָר יוֹתֵר לֹא בָּאוֹת לְהַתְרִיעַ:
הֵן עַכְשָׁיו ... הֵן עַכְשָׁיו ... הֵן עַכְשָׁיו... הֵן עַכְשָׁיו מְצִיאוּת.
הַאֲמִינִי, שָׁנִים שֶׁחָשַבְנוּ לִרְאוֹת אֶת פָּנַיִךְ:
כָּל אֶחָד מְדַבֵּר, מְדַבֵּר וּבַסּוֹף מִתְעַצֵּל;
וְאֶצְלֵךְ רְשׁוּמִים טֶלֶפוֹנִים שֶׁל כָּל נְתִינַיִךְ,
אֲבָל אַתְּ בְּטוּחָה שֶׁמַּלְכָּה לֹא צְרִיכָה לְצַלְצֵל.
אֶלֶף שְנוֹת מְנוּחָה הִסְתַּיְּמוּ. הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת
וְיוֹתֵר לֹא תוּכְלִי לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמֵךְ עוֹד שָׁנָה;
וְלָכֵן אַתְּ לְאָט מְזִיזָה אֶת הַיָּד לַשְּׁפוֹפֶרֶת
וְשׁוֹמַעַת שִׂיחָה מַמְתִּינָה, מַמְתִּינָה, מַמְתִּינָה.
|
|
|
קבוצה: קרנשמש
